פסק-דין בתיק ת"צ 39947-11-11

1.       על פי הסכמת הצדדים, נושא החלטה זו הוא בקשת המשיבה לדחות על הסף את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית שבנדון (להלן: " בקשת האישור"), עקב היעדר עילה או עקב חוסר יריבות.

2.       בקשת האישור הוגשה על רקע חוק חניה לנכים, תשנ"ד-1993 (להלן: " חוק החניה") סעיף 4ב., אשר קובע, בסעיף שכותרתו "פטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי" כך:

"

'אדם עם מוגבלות' - כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

'חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות' - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

'מקום ציבורי' - כהגדרתו בסימן ג' לפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

'תשלום' - לרבות שיפוי בעד תשלום".

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: " חוק שוויון זכויות"), אליו מפנה חוק החניה לעניין הגדרה של " מקום ציבורי", קובע בסעיף 19ז.:

"בסימן זה ובסימן ה' -

'מקום ציבורי' - אחד מאלה:

(1) מקום או חלק ממקום, המפורט בתוספת הראשונה, העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

(2) מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י;"

התוספת הראשונה בחוק שוויון זכויות, אליה מפנה סעיף 19ז. הנ"ל, מפרטת את המקומות המהווים " מקום ציבורי" וכך מצוין בפרטים 8 ו-16 שבה, הרלוונטיים לענייננו:

"...

(8) בית משפט ובית דין, בית דין צבאי, בית מעצר, בית סוהר, תחנת משטרה, תחנת משמר אזרחי, או כל מיתקן צבאי הפתוח לשירות האזרח;

...

(16) חניון, מסוף, נמל, תחנת אוטובוס, תחנת מוניות, תחנת רכבת, או כל מקום המשמש לתחבורה ציבורית, ולענין נגישות המקום הציבורי - למעט תחנות, נמלים ומקומות כמשמעותם בפרק ה';